מאור פרידמן

תת תת־תרבות

מה למדתי על תרבות אלטרנטיבית ירושלמית עכשווית מפסטיבל סרי לנקי, מערב לכבוד זלדה המשוררת ומהופעת פרפורמנס של אריאל ברונז במזקקה?

חלפו כמעט שלושה חודשים מאז המט גאלה (Met Gala), אירוע גיוס הכספים הנוצץ, האופנתי והשנוי במחלוקת ביותר בשנה. כל שנה, מיטב המעצבים מלבישים את מיטב הסלבס בהתאם לנושא שנקבע לאירוע ולתערוכת האמנות החדשה במוזאון המטרופוליטן בניו יורק. ועדיין, מרגיש שהוא לא באמת נגמר. אירוע שיש דברים רבים לומר עליו, אבל אנחנו נתמקד כאן באופנה עצמה. אנה ווינטר הקדישה את הערב לאנדריי לאון טאלי – האיש עם הגלימה, בעל הקול הבומבסטי והלב הענק. אייקון של סטייל ותוכן, שהבגדים היו עבורו דרך חיים. הוא נפטר בגיל 73, והנושא שנבחר לערב – Tailored for You – לא היה רק מחווה לחייו, הוא היה אמירה: אופנה אמיתית לא עוסקת במה נחשב נכון, אלא באיך את נראית כשאת מרגישה בנוח להיות את.

מיס ביקיני

פרומתיאוס

שלושה סיפורים קצרים:
עבדתי ב"פילבוקס", משמרות לילה. באותם ימים המקום היה פתוח 24/7 בגרסה הירושלמית. כלומר בלי שבת. עזה הייתה פחות או יותר אותה עזה. סטודנטים יאפים, זיגמונד, אנחנו חמש עשרה שנה אחורה, קצת פחות דתיים. באחד הלילות הגיע בחור שהיה בא לפעמים. אני חושב שהוא למד להיות מעצב גרפי. אולי מוזיקאי. הוא היה עצבני. לקח בירה, קנה סיגריה אחת, הדליק אותה וסיפר: הוא היה בחדר שלו, שיחק במחשב, ואחד השותפים נכנס והזמין אותו לסלון. כמה חברים מהאוניברסיטה העברית הגיעו לבקר. המוזיקאי שלנו ניסה להתחמק, אף פעם לא היה לו נוח עם כל האנשים האלה מפכ"ם. לא ידע איך לדבר איתם. אבל השותף התעקש איתו. "מה אתה, זומבי?" שאל אותו. "יושב פה ומשחק במחשב. בוא תצטרף לחיים!" אז הוא קם והצטרף אליהם לחיים. הוא ישב בסלון וענה לשאלות הנימוסיות שלהם וחייך בכל המקומות הנכונים, ובאיזה רגע כשמישהו סיפר בדיחה תפלה במיוחד, וכולם צחקו מכל הלב הוא שאל אם מישהו צריך משהו מהמכולת וברח משם.
והוא ישב מול הבחור הזה, זועם ומתפתל בתוך עורו, וענה לו, לשותף: "אני הזומבי? אתם הזומבים. יושבים ומדברים על כלום. אני יותר חי מול מחשב מאשר בשיחה איתכם". הוא לא הסביר למה היה לו קשה כל כך להיות איתם בחדר. הוא לא הסביר למה הניסיון הפשוט הזה להיות אנושי וחברותי פגע בו בכל כך הרבה רמות, למה הוא יצא מהמפגש הזה כל כך כעוס. ובכל זאת, הזדהתי איתו.

יותם גורן

מיקה רותם בן בשט

אלכס קורופטוב

סקס בעיר הקדושה

אני אוהב לאכול הכל. אין משהו שלא טעים לי אפילו חציל, כוסברה ורגל קרושה . אני מנסה לחשוב על זה ולא נראה לי שיש מאכל שראוי לסלוד ממנו בתפריט. אני מוכן לטעום הכל בשמחה כשהרעב אוחז בי.כשאני מגיע לדירה מאוחר, אחרי יום לימודים ארוך, מת מרעב – אין עם מי לדבר. פיתחתי אופן בישול זריז וחסכוני, אני קורא למתכון: "ארוחת קולאז". בעצם הארוחה מורכבת ממה שנשאר, עד שממש אין ברירה אלא לעשות קניות. הארוחה יכולה להיות טונה משימורים עם שניצל תירס ולבנה, או אורז עם מלפפון טונה וטחינה. מנות זריזות וקלות להכנה – לא אידיאלי אבל נגיש.

בגדים מפחידים מירושלים

״ספר שִכחה וגאולה״

״הספר נכתב בנבואה, ומשמיע דרך שפת נפשי חזיונות שאצורים כעת בעולם; אך הספר גם דורש לו קוראים נביאים שישמעו את המילים הסתומות שלא יכולתי לשמוע בעצמי.״

מחבר: מאור פרידמן